1. |
עורבים
01:32
|
|
||
וכמו מתוך קנה של אקדח, מזנקים אל השמיים שני עורבים. האחד קטן, חותך את האוויר השחור לאט ובהיסוס, כמו שריטה ארוכה, עדינה, והשני גדול יותר, ובטרם הוא נוחת אל סבך האזדרכת ונעלם מעיניה, שותת מעופו כפצע בעורו של הלילה.
|
||||
2. |
דימה הקטן
03:51
|
|
||
כל הילדים אומללים, כל הילדים דומים זה לזה, אך המאושרים, מאושרים הם כל אחד על פי דרכו. והנה, ילד קטן, גבוה למדי לגילו, רך מבע ונפש?, יחף, מדדה לאורך המסדרונות החשוכים של הבניין, עיוור כגור זאבים. מניין פסיעות, ונעצר. תריסר צעדים נוספים, והוא מועד אל המעקה הקפוא. כמה ארוכה האכסדרה, קומה. ועוד קומה. ועוד קומה. עיוור כגור זאבים
|
||||
3. |
ליבה לא נותן לה לנמנם
02:45
|
|
||
ליבה לא נותן לה לנמנם. היא מניחה על ברכיה את פיסת הבד הדקה, הרקומה, וכבר מתעופפים ממנה עוד אווזי בר ועגורים וחלומות טובים. ובשעה שהיא נוטלת את המחט, חומק דימיטרי אל המטבח. על בהונותיו הוא מתגנב, מסלק את המפה הלבנה
וכבר מתעופפים ממנה עוד אווזי בר ועגורים וחלומות טובים
אור אחרון של ינואר בזגוגית הדהויה, אך אינו חודר פנימה. העלטה בחדר נעימה.
וליבה לא נותן לה לנמנם.
|
||||
4. |
בא אל קיצו
01:27
|
|
||
5. |
סעודת לילה
03:04
|
|
||
הלילה מתרוקן מבעד לתריסי חלון המטבח שנשארו פתוחים. כמה נקודות אור קטנות מקננות על ענפי האזדרכת. צעקות העורבים עושות את דרכן פנימה, ונראה כי הם מבקשים להתכבד, להצטרף לסעודת הנבלות שארגנה לעצמה.
היא רוצה לחזור למיטה. היא צריכה לחזור למיטה. אבל היא לא מצליחה להניח למקרר, ולעצמה. היא פותחת אותו. וסוגרת. שוב פותחת. שוב סוגרת.
צעקות העורבים עושות את דרכן פנימה, ונראה כי הם מבקשים להתכבד, להצטרף לסעודת הנבלות שארגנה לעצמה.
כאילו אפשר להחזיר את הגלגל אחורה.
|
||||
6. |
נסיעה עם הדס
02:23
|
|
||
מבט קצר באנשים שסביבה מביא אותה למסקנה שרובם נראים מיואשים ועצובים באופן די נורמאלי. אז כנראה לא התרחש שום אסון גדול.
בספסל סמוך יושב זוג צעיר, ומתגפף. יש נערה מנוזמת ונער דתי, והנוף העירוני
הנה חנות הצילום וספריית הווידאו והמאפייה וחנות התכשיטים ההיא, מתנות אירוסין, טבעות נישואין וכאילו להכעיס, חנות שמלות כלה
החשיכה והגשם יורדים באחת. ובשעה שהלילה רוקע בחלון, מתבהרים תחת אלומת הפנס חוטי מים דקים, והמהירות שבה הם נשזרים זה בזה עומדת בניגוד גמור לזמן, שלא זז.
|
||||
7. |
עורבים - חלק 2
01:32
|
|
||
8. |
דובים
03:18
|
|
||
התקרבי אלי ותני לי להשיל ממך דובים
אחד אחד, לקלף אותם ממך
שלא יפצעו אותך עוד
ותוכלי להרגיש טווס או אם תרצי ברבור
התקרבי אלי ותני לי לאסוף מקצוות שפתייך
את כל קרני השמש, אחת אחת לקטוף אותן שלא ישטו בך עוד
ותוכלי להרגיש ברווח שבין השפתיים עצבות איומה.
הייתי צועק לך התרחקי ותני לי
לשטוף ממני את כל נהרות השופכין
פעם אחר פעם להעצים אותן עד שלא אוכל לשאת זאת עוד
ואוכל להיסחף או אם ארצה לטבוע.
התקרבי אלי ותני לי
לאסוף מקצוות שפתייך את כל קרני השמש
אחת אחת לקטוף אותן שלא ישטו בך עוד ותוכלי להרגיש ברווח, עצבות, עצבות איומה.
|
Streaming and Download help
If you like רועי סלמן, you may also like:
Bandcamp Daily your guide to the world of Bandcamp